אולי אין נושא חלוק יותר בקרב אוהדי הארץ מאשר טיילור סוויפט.

האם היא זמרת קאנטרי או זמרת פופ? משהו בין לבין? ההגעה השנייה או הסימן הראשון לאפוקליפסה?

אין כמוה כרגע בתחום המוסיקה הקאנטרית. לא מימי גארת 'ברוקס ו"לא גדרות "- מדברים על אמנים מחלקים.

טיילור סוויפט ממשיכה להשפיע רבות על תרבות המוזיקה המיינסטרים. רשימה קצרה של אמנים באותה ליגה כוללת את ליידי גאגא, ריהאנה, וכן, אפילו נמסיה קניה ווסט. כלומר לנאשוויל אין מישהו כמוה. אפילו סופרים כוכבים כמו מירנדה למברט וקארי אנדרווד.

יש שיכולים להסיק שנשוויל זקוקה לה יותר מכפי שהיא זקוקה לנאשוויל. עיתונאי המוזיקה קרמניצה עשה בדיוק את זה במאמרו על פרסי CMA 2012, "Country Nudges It Elders Away", בו המדינה המודרנית נקרעת בין פרובינציאליזם לשאיפות המיינסטרים - והתוצאה היא "מערכת יחסים מיוסרת עם הפופ, כפי שנראה בצבורה חיבוק אפוף של טיילור סוויפט, הכוכב הגדול ביותר שלה, בין אם היא נאמנת בז'אנר ובין אם לא."

קרנמיקה העריך מחדש את ההשתתפות שלו בסוויפט ובנאשוויל בכתיבת הפרסים שלו לשנה הבאה. במאמרו "מדינה מחזיקה את סוויפט קרוב" הוא מאפיין את הממסד במדינה כנואש לא לאבד את טיילור סוויפט מכיוון שכנסיית הסיינטולוגיה היא לא לאבד את טום קרוז.

"זוכר מתי הגברת סוויפט המתוקה עם הסוכר הייתה האיום הגדול ביותר בפתח ביתה של מוזיקת ​​הקאנטרי?" קרנמיקה שואלת. "זה היה רק ​​לפני מספר שנים כאשר התפיסה שכוכבת בלונדינית מתבגרת יכולה לחדש את הז'אנר נתפשה כאשליה וגם כפגיעה. עכשיו זה עובדה מוגמרת, והדרך היחידה של מוזיקת ​​קאנטרי להגיב לה - וגם בשבילה לעסוק במוזיקת ​​קאנטרי, פרטנר לריקודים שהיא עכשיו רק מעדיפה לפעמים - היא להטות אותה בלי סוף, לתת לה להיות רצינית בנוסף לסירוגין, לארוג אותה ביתר הידוק יותר למארג נאשוויל."

הנה תשובה אחת לשאלה אם טיילור סוויפט היא מדינה או לא:

אוקיי, אבל האם היא מדינה?

ברגע שמתחילים לפצל שערות אתה מתחיל לתהות אם משהו ברדיו הוא מדינה. "זה הלילה הקינדי שלי" של לוק בריאן קשור יותר לליל וויין מאשר למוזיקת ​​קאנטרי מסורתית. מה שלא אומר שמישהו היה מתייג את זה כהיפ הופ. "Over You" של בלייק שלטון הוא ריצ'רד מרקס על הירח.

זה לא משהו חדש. וויילון ג'נינגס החל לנגן גיטרה בס עבור באדי הולי והקריקטס, ומותג המוזיקה הקאנטרית מחוץ לחוק שלו לעתים קרובות קשור יותר לרוקנרול מאשר משפחת קרטר. סגנון השירה של ווילי נלסון מושפע מאוד מג'אז - וכך גם הנדנדה המערבית של בוב ווילס ושל פלייבויס הטקסס. "Lovesick Blues" של האנק וויליאמס מגיע ממסורת המינסטרל - יודלים והכל.

מוזיקת ​​קאנטרי מעולם לא הייתה טהורה. זה תמיד היה כור היתוך.

צורות מוזיקליות משתנות וסוויפט הוא חלק מזה. המוזיקה של סוויפט נראית מוזרה מכיוון שהיא חדשה. האם זה ייראה כך בעוד עשרים שנה? או שאנשים יתלוננו שאמן חדש אינו מדינה מכיוון שהם נשמעים כמו טיילור סוויפט ?