Anonim

שחרור 2016 של סרט האנימציה המעורער והמפורש מבחינה מינית ב -2016 שוב הדהים קהלים שמכל סיבה שהיא עדיין מאמינים שסרטי אנימציה הם רק לילדים. למרות הצעדים האמנותיים שעשתה האנימציה בשנים האחרונות, עדיין ישנם צופים המאמינים בעקשנות שהז'אנר מיועד אך ורק לילדים. אבל עם פיקסאר ו- DreamWorks שמשחררים כותרות ציוני דרך כמו Up ו- WALL-E, מתברר כי לאנימציה יש המון מה להציע לצופים בכל הגילאים - כולל אנימציה שמכוונת אך ורק לקהלים בוגרים.

סרטי האנימציה הללו נועדו כמובן לפנות למבוגרים בלבד. חלקם אפילו עמוסים בסקס, באלימות ובקללות כמו במקבילים המקבילים להם. עשרת הסרטים הבאים מהווים את הטוב ביותר שיש לז'אנר להציע לצופים מבוגרים וסלל את הדרך לקומדיה בוגרת כמו מסיבת נקניקיות:

'אקירה' (1988)

המוניטין של אקירה כדוגמה מובהקת לז'אנר האנימה ראוי לא פחות, ואפל באופן בלתי נלאה, והסרט הוא בדיוק ראוי באותה עת בזמן שהיה עוד בשנת 1988. עלילת העלילה הפוסט-אפוקליפטית, העוקבת אחר שלישיית סקראפי גיבורים כאשר הם מנסים לסכל מזימה ממשלתית מרחיקת לכת, קיימים בעיקר כמרוץ שיגור לסדרת רצפי פעולה עוצרי נשימה, ואילו המסקנה הפועמת (ודי מבלבלת) מביאה למעשה את בית השקפתו הפסימי של העתיד. אין פלא שלחישות של גרסא מחודשת לפעולה חיה הסתחררו מאז אמצע שנות ה90- ואחים וורנר רכשו את זכויות המחודש של הפעולה החיה בשנת 2002. כולם מג'וזף גורדון-לויט ועד ליאונרדו דיקפריו השמיעו להתמודד עם אחד מה תפקידים מרכזיים.

'Watership Down' (1978)

בהתבסס על הרומן עטור הפרסים של ריצ'רד אדמס, Watership Down עוקב אחר מספר ארנבים כאשר הם יצאו ליצור לעצמם בית חדש לאחר שהקהילה שלהם תיהרס. אף על פי שהסרט דורג למעשה PG (אם כי דירוג ה- PG-13 עדיין לא היה קיים בשנת 1978), Watership Down מספר סיפור אפל ועקוב מדם שבוודאי משאיר את הצופים הצעירים מטלטלים. עם זאת, הסרט תופס בצורה מבריקה את הנושאים האלגוריים והדתיים שנערכו בספרו האיקוני של Adams בצדק - מה שבאמת הבטיח את מקומו כאחד המעברים הטובים ביותר בין הספר לסרט שנעשו אי פעם.

'פרספוליס' (2007)

בהתבסס על הרומן הגרפי עטור השבחים של מרג'אן סאטראפי, פרספוליס עוקבת אחר נערה צעירה כשהיא חווה את כל הלחצים והסיבוכים של ההתבגרות בתקופה סוערת במיוחד באיראן מולדתה. פרספוליס זכתה לשבחים כמעט פה אחד על גישתו הבוגרת ועם זאת הנגישה לנושאים הנוקשים שלו, כשסגנון האנימציה הנוקשה, שחור-לבן, של הסרט לוכד את הטון והתחושה של חומר המקור הכוכב. אף על פי שאין כאן טכנית שום דבר שידהים ילדים קטנים, פרספוליס הוא ללא ספק סרט שנועד לפנות בעיקר לבני נוער ומבוגרים (כשהראשון בטוח ימצא משהו להתייחס אליו בתוך סיפור העידן של סטראפי).

'פריץ החתול' (1972)

הסרט האנימציה הראשון שקיבל דירוג X, פריץ החתול נותר אחד הקומדיות הידועות לשמצה והשנוי ביותר במחלוקת של ז'אנר האנימציה. הבמאי ואגדת האנימציה, ראלף בקשי, עוקב אחר הדמות בתואר דרך סדרה של הרעות שגויות מונעות על ידי סמים ומכוונות מין. סגנון האנימציה הזורם של בקשי - בשילוב עם תסריט שלעיתים מצחיק - צחוק בקול רם - מבטיח שהסרט לעולם לא ייפול כמו וולגרי או נצלני מיותר, בעוד ששפע האלמנטים המתוארכים עתה מלט את מקומו של פריץ החתול כ מבט כמוסת זמן על הבטן הרדומה של שנות השבעים בצורה מונפשת.

'להעיר חיים' (2001)

לפני Waking Life, ריצ'רד לינקלייטר היה ידוע בעיקר כמנהל האינדי שעומד מאחורי להיטים כמו " Slacker" משנת 1991. חמוש בטכניקה המכונה "רוטוסקופינג" (שמשמעותה בעצם היא שהאנימטורים מתחקים אחר קטעי פעולה חיים), יצר לינקלטר יצירה חכמה ומלאת מילים עמוקה שמבקשת לענות על כמה מהשאלות הדחופות ביותר של האנושות (כולל, אך לא רק, משמעות החיים). אופיו המבחן של Waking Life - מה שהביא את רוג'ר אברט להעיר ש"הסרט הוא כמו מקלחת קרה של סדורה, הבהרת רעיונות "- מוגבר רק בגלל סגנון האנימציה הטריבל והדומה לחלום, כשהמחזות הייחודיים המיוחדים של הסרט מרוויחים אותו פרס הסרט הניסיוני הטוב ביותר של החברה הלאומית למבקרי קולנוע.

'כחול מושלם' (1998)

הקולנוען היפני המוערך סאטושי קון יצר את המותחן הזה על זמר פופולרי שמחליט להמשיך בקריירה כשחקנית. מאמציה מורכבים בהכרח על ידי מגוון כוחות חיצוניים - כולל עוקב מרושע והופעת רוצח סדרתי אפשרי. פרפקט בלו עמוס באלימות ועירום, הוא במובנים רבים דוגמא לספר לימוד על מה שז'אנר האנימה עוסק בו מכיוון שקון החדיר את הסרט לעלילת סיפור מפותלת והולכת, המתפוצצת במקרים של תמונות דמויי סוריאליסטי וחלומי. עם זאת, בליבה של פרפקט בלו טמון מסתורין משכנע ומפתיע, שהוא למעשה די נגיש, במיוחד בהשוואה לכמה מהמאמצים האחרים של קון.

'Heavy Metal' (1981)

ההפקה הקנדית הזו היא סדרה של סרטים קצרים המבוססים על מגזין הקומיקס הממושך Heavy Metal שהולחן לסרט אחד מבוגר מאוד בן 90 דקות. הסיפורים האישיים כללו מדע בדיוני אפל לפנטזיה אפית למספרים מוזיקליים מתיזים. הסגנון המחוספס בקצוות של כבד מתכת כמעט ולא מנע ממנו להפוך לקלאסיקה פולחן בעל פרופורציות מדהימות. הריצה התיאטרלית המדהימה של הסרט הובילה לסדרת הקרנות של חצות שהטמיעה את המוניטין שלו כסנסציה תת-קרקעית. הצלחתו הגוברת של הסרט אפילו הביאה לסרט המשך נרחב ושמו " Heavy Metal 2000", והיו שמועות תכופות על מעקב נוסף שיכלול קטעים של במאים ידועים כמו דייוויד פינצ'ר, זאק סניידר וג'יימס קמרון. הבמאי רוברט רודריגז רכש מאז את זכויות ההמשך.

'ואלס עם באשיר' (2008)

סרטי האנימציה הטובים ביותר למבוגרים