'קטף טקסוס' - מקור 'האצבע' - אגדות אורבניות

כיצד אחת הקללות הנפוצות ביותר בשפה האנגלית - שלא לדבר על מחווה גסית מסוימת הכרוכה בהארכת האצבע האמצעית - מקורו כביכול כמתיחה בשדה הקרב מימי הביניים.

תיאור: אטימולוגיה של בדיחה / פולק

הסתובב מאז: 1996

סטטוס: לא נכון (פרטים בהמשך)

דוגמא:

כפי שפורסם בדיוני Usenet, דצמבר 1996:

נושא: FW: פאזלר

לתכנית 'שיחת מכוניות' (ב- NPR) עם קליק וקלק, האחים טאפט, יש תכונה שנקראת 'הפאזלר'. "הפאזלר" האחרון שלהם היה על קרב אגינקור. הצרפתים, שהעדיפו באופן מוחלט לנצח בקרב, איימו לנתק חלק גוף מסוים מכל החיילים האנגלים שנלכדו כך שלעולם לא יוכלו להילחם שוב. האנגלים ניצחו במצוקה קשה והניפו את חלק הגופה המדובר בצרפתים בהתרסה. התמוה היה: מה היה חלק הגוף הזה? זו התשובה שהגיש מאזין:

קליק וקליק היקרים,

תודה על 'פוזלר' של אגינקור, שמבהיר כמה שאלות עמוקות על אטימולוגיה, פולקלור וסמליות רגשית. חלק הגופה שהצרפתים הציעו לנתק את האנגלים לאחר שניצחו אותם היה כמובן האצבע האמצעית, שבלעדיה אי אפשר לצייר את הקשת האנגלית הנודעת. כלי הנשק המפורסם הזה היה עשוי עץ היילוס האנגלי הילידי, וכך נודע פעולת ציור הקשת "מריטת טייס". וכך, כשהאנגלים המנצחים נופפו באצבעותיהם האמצעיות לעבר הצרפתים המובסים, הם אמרו, "רואים, אנחנו עדיין יכולים לקטוף מחדש!

במהלך השנים צמחו 'אטימולוגיות עממיות' סביב מחווה סמלית זו. מכיוון ש"מילה פלוס יו"ט קשה למדי לומר (כמו "מנקר פסיון אימהי נעים", וזה היה מי שאליו הייתם צריכים ללכת למען הנוצות המשמשות את החצים), אשכול העיצורים הקשים בהתחלה השתנה בהדרגה לחיכוך labiodental 'f', וכך המילים המשמשות לעתים קרובות בשילוב עם הצדעה של האצבע האצבעית נחשבות בטעות כקשורות למפגש אינטימי. זה גם בגלל נוצות הפסיון על החצים שהמחווה הסמלית מכונה "נותן את הציפור".

ניתוח: לא לשים לב להתפוצצות הפסאודו-אקדמית לעיל הנוגעת למרוטבי פסיון, לחיכוכים labiodental וקשת הקשת האנגלית. הטקסט הוא זיוף פיקח ומשעשע, שלא נועד להתייחס אליו ברצינות.

הלקסיקוגרף ג'סי שיידלואר, מחבר הספרים "F-Word" (בית אקראי: 1999), אומר שהסיפור "המגוחך לחלוטין" מסכסך בטעות את האטימולוגיה של המילה f * ck עם קטע ישן יותר של פולקלור, מפוקפק עצמו, ומתיימר להתחקות אחר מקורו של "הצדעת שתי האצבעות" האירופיות (המקבילה בערך ל"הפנעת הציפור "באמריקה) בחזרה למגעים של קשתים בריטים נגד הצרפתים במלחמת מאה השנים.

האטימולוגים אומרים שמצאו את דרכם לשפה האנגלית מהולנדית או גרמנית נמוכה במהלך המאה ה -14 והעלו את הופעתה הראשונה בכתב בסביבות 1500. המילה pluck, לעומת זאת, היא מנגזרת לטינית ואין קשר לשוני ידוע בין השניים מילים אנגליות. אין ספק שהביטוי "טלאי יו"ם" הושמע אי פעם לפני 1996 כאשר הסיפור האפוקריפי הזה נכנס לראשונה לרשת המקוונת.

תנועת האצבע האמצעית, שככל הנראה הייתה בעלת קונוטציות פאליות בכל תרבות בה נעשה בה שימוש, היא הרבה יותר ישנה. ידוע לנו שזה נמשך ביוון העתיקה, לפחות, שם הכינו אותה "העננים", מחזה שנכתב על ידי אריסטופנס בשנת 423 לפני הספירה. זה היה ידוע גם לרומאים, שהתייחסו אליו באופן שונה " digitus infamis " ("ידוע לשמצה" אצבע ") ו- digitus impudicus (" אצבע מגונה "). ככל הנראה, מקורותיה היו פרהיסטוריים.

מקורות וקריאה נוספת:

F * ck

מתוך WordOrigins.org של דיוויד ווילטון

האטימולוגיה של כמה גסויות

מתוך "קח את המילה שלנו בשביל זה" Webzine

מה מקור המילה 'F'?

ססיל אדמס, "הסמים היישר" (1984)

מה מקורו של 'האצבע'?

ססיל אדמס, "הסמים היישר" (1998)

"מילת ה- F"

נערך על ידי ג'סי שיידלואר (ניו יורק: Random House, 1999)

"מילים רעות"