בחירת מיטב להקות המטאל מפינלנד הייתה משימה קשה, אך דירוגן היה אפילו אתגר קשה יותר. יהיו מי שתהו איפה להקה, או מדוע הלהקה האהובה עליהם מדורגת במיקום שהם, אבל ככה כל הרשימות. מגוון הוא שם המשחק ברשימה זו, שכן כל הז'אנרים מיוצגים, מאבד למוות, ואפילו מעט עם בצד.

משאלת לילה

לכאורה, הלהקה המצליחה ביותר שיצאה מפינלנד, Nightwish עלתה לראש ז'אנר הפאוור מטאל הסימפוני עם אלבום הבכורה שלהם ב- Angels Fall First משנת 1997. לווקאליסט טרחה טורונן יש את אחד הקולות הטובים ביותר במתכת, והלהקה תמכה בה בתערובת מוצקה של ניגונים כבדים ומרגיעים. הלהקה עברה שינויים במהלך השנים, אך תמיד דבקה בשורשיהם, ויש לה דיסקוגרפיה עקבית להראות עבורה. הגדרת הבחירה של Nightwish כבחירה העליונה עשויה להטריד אנשים מסוימים, אך אין להכחיש את ההשפעה שהייתה להם על מתכת.

אלבום מומלץ: Angels Fall First (1997)

ילדי בודום

Children Of Bodom צעדה בקו הדק שבין המוות לפאוור-מטאל, מאז ומעולם לקצב התוף שלהם, לא משנה מה הדעות השליליות של מעריצי המטאל הקשה. הלהקה מתמחה בפרצי מתכת מהירים עם נוכחות מקלדת חזקה. זה עוזר גם לגיטריסט מוכשר כמו אלכסיי לאהו בשורות הלהקה; הסולו המהיר והפרוע שלו הוא אחד התכונות המכוננות של ילדי בודום.

אלבום מומלץ: עקוב אחר The Reaper (2001)

סטרטובאריוס

מאז הקמתם בשנת 1984 הפך סטרטובאריוס ללהקה פופולרית בקרב חובבי הפאו-מטאל. בימיו הראשונים היה הקולן / גיטריסט טימו טולקי הכוח המניע, עם השפעות הברזל שלו, Black Sabbath ומגאדת. הלהקה החלה כישות חשוכה יותר אך התבהרה מעט עם השנים. עם זאת, הלהקה הצליחה לשמור על בסיס מעריצים נאמן עם התמסרותם לפאוור מטאל מלודי. הם לא המציאו את הז'אנר, אך הם בטוח שבכלל שיכללו אותו.

אלבום מומלץ: Dreamspace (1994)

נשפט

בקריירה שלהם בת 15 שנה פלוס, סיפקה Sentenced לחובבי המטאל מספר מספק של אלבומים איכותיים, החל מוות למטאל גותי. הגיטריסט מייקה טנקולה היה הכוח המניע מאחורי הלהקה, כשעבודת הגיטרה שלו ועבודתו הקולית המוקדמת בלטה. אלבומים כמו אמוק משנת 1995 ו דאון של 1996 סנוורו את המאזינים עם צליל דת-מטאל שתמיד היה מאחוריו רמז למנגינה. גזר דין נידון יתפרק בשנת 2005, כאשר אלבומם החי Buried Alive משנת 2006 היה הדבר האחרון שהם הוציאו אי פעם. למרבה הצער, טנקולה נפטרה בתחילת פברואר 2009.

אלבום מומלץ: Down (1996)

סונטה ארקטיקה

שוב, להקת פאוור מטאל נוספת ברשימת העשירייה הראשונה; נראה כי פינלנד מנטישה כל הזמן להקות בז'אנר זה. סונטה ארקטיקה לא עושה שום דבר שונה מרוב להקות הפאו-מטאל אבל כל הזמן משחררת חומר איכותי, וזוכה לכבוד של מעריצי הז'אנר. יש האומרים שהם נשמעים דומים לסטרטובאריוס וזה אולי נכון, אבל תמיד ראיתי את סונטה ארקטיקה כאותה רמה של סטרטובאריוס, ולא רק מחקה את הצליל שלהם.

אלבום מומלץ: Reckoning Night (2004)

קורפלאני

להקת המסיבות העממית האולטימטיבית, קורפלאני, היא הלהקה המושלמת שאליה תוכלו כוסית משקה כפור. הלהקה אף פעם לא מתייחסת ברצינות, בין אם הגדרת המיקרופון של צבי קרניים צביניים של ג'ון ג'רוולה בתכניות חיות ובין אם השימוש באקורדיון בחלק גדול מהצליל שלהם. הלהקה לא משתרעת בצורה לירית רחוק מדי מהמיתולוגיה השתייתית והעממית, אבל קורפלאני תמיד אירח את מעריצי המטאל עם המלודיות המהירות, הקליטות והמדבקות שלהם.

אלבום מומלץ: סיפורים לאורך הדרך (2006)

אפוקליפטיקה

מי ידע שצ'לו יכול להיות אכזרי? ובכן, אפוקליפטיקה הוכיחה את כולנו לא בסדר. החל כלהקת מחווה מטאליקה, השלישייה החלה להלחין חומר מקורי משלהם, שהיה חזק כמו הכריכות שהם ביצעו. הלהקה לקחה כלי קלאסי והפכה אותו לכבד ככל שיכול היה להישמע. בעבודה לצד מוזיקאים כמו דייב לומברדו וקורי טיילור, אפוקליפטיקה עברה להצלחה ביקורתית ומסחרית. אלבומם Worlds Collide משנת 2007 כלל את הסינגל "I'm Not Jesus", בו מופיע טיילור בשירה, שזכה להפעלה משמעותית ברדיו.

אלבום מומלץ: סימפוניה של האינקוויזיציה (1998)

לבלוע את השמש

עם הופעת הבוקר The Morning Never Came מ -2003, להקת המוות / אבדון מטאל Swallow The Sun החלה את עלייתם האיטית בסצינת המטאל המחתרתית. צעדה היא שם המשחק כאן; סנונית השמש הולכת על אווירה מעל לכל. עבודתו של אלכסי מונטר על המקשים היא בטוב טעם ואלגנטית, בעוד שלסולן מיקו קוטאמקי יש כמה מהשירים הקשים / נקיים הטובים ביותר בעסק. הלהקה הזו לא קיבלה מספיק קרדיט בעיניי, והגיע הזמן שהגיעו לעצמם שם.

אלבום מומלץ: Hope (2007)

הכומר ביזאר

השם אומר הכל, למען האמת. הלהקה הייתה אחת ממערכות הבכורה בזירת האבדון המטאלי הפינית. הכומר ביזאר הוציא שלושה אלבומים הנחשבים לקלאסיקה מודרנית בז'אנר. הלהקה התמחה במספרים אפיים ארוכים, עם גיטרות מעוותות, בס מעורפל ועבודות תופים דופקות. מילות השיר שלהם נעו בין אוקולטיזם לאהבה אבודה. הכומר ביזאר נפרד בשנת 2007, אך לא לפני ששחרר את המגנום אופוס שלהם, שני הדיסק השלישי: So Long Suckers.

אלבום מומלץ: III: So Long Suckers (2007)

צורת הייאוש

להקת האבדון מטאל ההלוויה הזו הפכה לאחרונה לאחת הלהקות האהובות עלי, עם משחק אינטראקטיבי אינסטרומנטלי ודיבוב של שירה קשה / נקייה מפאסי ונטלי קוסקינן. תוספת של כנר היא נגיעה נחמדה, וכזו שמשמשת לבניית אווירה ומצב רוח אפל. כמו רוב להקות אבדון המטאל, Shape Of Despair לוקח את זמנן המתוק; עם זאת, הלהקה שומרת על דברים מעניינים כל העת, בין אם זה קטע קלידים מלנכולי או ריף גיטרה אכזרי שמובטח לפוצץ כמה רמקולים.

אלבום מומלץ: Angels Of Distress (2001)

ציון לשבח

להקות שרק החמיצו את הקיצוץ כוללות את אמורפיס, בהרית, אנסייפרום, פינטרול, משוחרר נצרת, אינסומניום, מונסור, ווינטרסון ורבים אחרים.