עם כל סגנונות המוזיקה הרבים שבוצעו ומוערכים בברזיל, הייתה זו בוסה נובה שהפנתה את תשומת לב העולם לברזיל ולמסורת המוזיקלית השופעת במדינה.

להלן רשימת השמעה של קלאסיקות בוסה-נובה, שהולחנו על ידי הגדולים - כמו אנטוניו קרלוס (טום) ג'ובים, ויניסיוס דה מוראס, ג'ואאו גילברטו וקרלינה ליירה - ושרים על ידי הקולות הנשיים המדהימים של התקופה.

"Voce E Eu" ("אתה ואני") מושרים על ידי מריה בתניה

Vinicius de Moraes היה די דמות. אחד הבילויים המועדפים עליו ישב באמבטיה, שם היה מזמין אנשים להצטרף אליו ואפילו לקיים ראיונות. למרבה המזל, מורס לא הייתה באמבטיה כשקרלינה ליירה הלך לחפש מילים לזוג מהמנגינות שלו. אחד מאלה היה "Voce E Eu."

מריה בתניה, אחת מקולותיה המפוארים של ברזיל ואחותה של קטאו וולוסו, עלתה למקום באמצע שנות השישים והיא קשורה לעיתים קרובות יותר לטרופיקליה / MPB אז עם בוסה נובה. אלבומה בשנת 1978, אליבי, סימן את הפעם הראשונה בה אישה מכרה מיליון עותקים של אלבום בברזיל.

"פרימוורה" ("האביב") מושרה על ידי קלודט סוארס

בשנת 1963, קרלינה ליירה וויניסיוס דה מוראס קיבלו תפנית בכתיבת קומדיה מוזיקלית, המסכנה ילדה קטנה ועשירה. המופע, בכיכובו של נארה לאו צעיר ומפוחד מאוד, לא זכה להצלחה, אך מספר משירי התוכנית הפכו פופולריים, כולל "פרימוורה".

קלודט סוארס השאירה בשקיקה את תהילתה כ"נסיכה הקטנה של באיאו "מאחור כאשר עברה לג'אז סמבה ובוסה נובה. אלבום הסולו הראשון שלה היה Claudette e Dona da Bossa, שיצא בשנת 1964.

"גרוטה דה איפנמה" ("ילדה מאיפנמה") מושר על ידי ג'ויס מורנו

אמנם לא הגרסה הראשונה של השיר, "גרוטה דה איפנמה" הגיעה למצעדים עם אלבום 1964 גץ / גילברטו. זה גם הלהיט את אשתו של ז'ואאו גילברטו לאסטרד לתהילה בינלאומית. אסטרד הושמע כדואט בין בעל (פורטוגזית) ואשתו (אנגלית), ונוספה לאלבום רק משום שג'ואאו לא יכול היה לשיר באנגלית.

ג'ויס מורנו (באנגלית: Joyce Moreno; נולד ג'ויס סילביירה פלחאנו דה ישו, ופעמים רבות ידוע בפשטות בשם "ג'ויס") הוא עוד זמר / כותב שירים ברזילאי שקשור יותר ל MPB (למרות שהיא מעדיפה את 'MCB' - Creative Music of Brazil) מאשר עם בוסה נובה אבל היא הקליטה הרבה משניהם, כולל ג'ובים משנת 1987, ומחווה לשנת 1988 לבוסה ג'ויס צ'נטה אנטוניו קרלוס ג'ובים ויניסיוס דה מוראס.

"בים בום" מושר על ידי אסטרוד גילברטו

בשנת 1956 הקריירה של ז'ואאו גילברטו לא ממש המריאה והוא היה בשפל בכל הזמנים כשכתב את "בים בום" במאמץ לשקף את התנודדות ירכי הכביסה בזמן שעברו לידו.

אסטרוד גילברטו, אשתו של ז'ואאו ואמו של בבל, לא תכננה קריירה במוזיקה, אך הגרסא הנשימה שלה ל"הילדה מאיפנמה "הביאה לה שבחים בלתי צפויים וקריירה שנמשכה במשך ארבעה עשורים. את הופעת הבכורה הסולאית שלה עם אלבום אסטרד גילברטו ב -1964.

"Chega De Saudade" ("לא עוד בלוז") מושרה על ידי נארה לאו

אם יש שיר שביטל באופן רשמי את שיגעון הבוסה נובה בברזיל, זה היה "צ'גה דה סאודייד". נכתב על ידי טום ג'ובים ויניסיוס דה מוראס, הסינגל שוחרר ביולי 1958 והושר על ידי ג'ואאו גילברטו. גילברטו המשיך להקליט את האלבום המפורסם באותה שם.

בוסה נובה היה משחק של גבר צעיר ונארה לאו הייתה נערה כשהדירה בה התגוררה עם אביה הפכה למקום המפגש של הקבוצה שתיצור בקרוב את 'הדרך החדשה' - המשמעות המילולית של בוסה נובה. היא הייתה הקמע והמוזה שלהם והמשיכה לקריירה מצליחה משלה, אם כי קצרת מועד.

"קורקובדו" ("לילה שקט של כוכבים שקטים") מושר על ידי אליס רג'ינה

אולי הטקסטים המפורסמים ביותר בבוסה נובה הם מתוך "קורקובדו." ג'ובים כתב במקור: "סיגריה וגיטרה / האהבה הזו, השיר הזה." במהלך החזרות, ג'ואאו גילברטו ביקש לשנות את השורה הראשונה מכיוון ש"סיגריות זה רע. בשבילך. "" פינה שקטה וגיטרה "הפכה לליריקה החדשה.

אליס רג'ינה הייתה כוח טבע. אישיותה החזקה והבלתי נלאית העניקה השראה לכינויים "הוריקן" ו"פלפל הקטן ", קולה הנדיב, העוצמתי, הניע מדינה לראות בה דיווה הפופולרית ביותר שלהם. רג'ינה התפתחה בסופו של דבר להיות הזמרת בעלת השכר הגבוה ביותר בברזיל.

"Desafinado" ("Off-Key") המושר על ידי וונדה סאה

"Desafinado" הוקלט על ידי ז'ואאו גילברטו והופיע באלבום ציוני הדרך Chega de Saudade מ -1959. זו הייתה תשובתו של קליקת הבוסה למבקרים המוקדמים שטענו שהמוזיקה החדשה מיועדת לזמרים 'מחוץ למפתח'. הציבור לא היה רגיל להרמוניה הלא שגרתית של הז'אנר ולשינויים המלודיים; "Desafinado" שימש כהמנון של הבוסה נובה.

וונדה סאה עברה לריו מסאו פאולו בגלל אהבתה לבוסה נובה. היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 1964 ואז המשיכה לשיר עם 'ברזיל '65 של סרחיו מנדס. לאחר שעשתה הפסקה כדי להתמקד במשפחה, היא עשתה את הקאמבק שלה בשנת 1994 עם Brasileiras.

"דינדי" מושר על ידי סילווינה טלס

מהרגע בו ויניצ'יוס דה מוראס נפגש כדי לחבר את בוסה עם טום ג'ובים, מורס שמר בקנאות על השותפות, והשאיר את ג'וב כל כך עסוק, עד שלעתים נדירות היה יכול להתגנב ולהלחין שירים עם מישהו אחר. הוא הצליח בשנת 1959 כשהוא שותף עם Aloysio De Oliveira לסרט הקלאסי "דינדי".

עם אמור דה גנטה מוקה משנת 1959, הפכה הזמרת / כותבת השירים סילבינה (סילביה) טל לזמרת המקצועית הראשונה שהוציאה אלבום שהוקדש לבוסה. הקריירה הקצרה שלה הוקדשה כמעט אך ורק לז'אנר; בשנת 1956 היא נפטרה בתאונת דרכים בארצות הברית בדיוק כשעמדה לחזור הביתה.

"O Barquinho" ("הסירה הקטנה") מושר על ידי לני אנדרדה

לשם שינוי הקצב, "O Baraquinho" נכתב על ידי רונאלדו בוסקולי ורוברטו מנסקל מתישהו בין השנים 1960-1961. זו הייתה תחילתה של השותפות המוסיקלית שלהם, שמש, ים וחול היו הנושאים של העונה.

לני אנדרדה שרה את חלקה בבוסה נובה, אך הקריירה הארוכה שלה כללה גם סמבה, בולרו ובמיוחד הג'אז. היא הייתה מיומנת באימפרוביזציה ובשקיעה וכונתה כזמרת הג'אז הטובה בברזיל.

"Insensatez" ("כמה חסר רגישות") מושר על ידי אליזת קרדוסו

קומפוזיציה אחרת של ג'ובים / מורס, "Insensatez" הופיעה לראשונה ב- Joao Gilberto שיצא בשנת 1961. זה היה גם אחד השירים שהופיעו באלבום שג'ובים הוקלט עם פרנק סינטרה, פרנסיס אלברט סינטרה ואנטוניו קרלוס ג'ובים.

אליזת קרדוסו הייתה מבוגרת מרוב האמן המעורב בבוסה; היא הייתה כבר אמנית רדיו בשנות השלושים והארבעים. בשנת 1958 הקליטה את אלבום ציון הדרך של שירי ג'ובים / מוראס בקנקאו דה אמור דמיס. היא גם שרה כמה מהמספרים על לואיז בונפה / ג'ובים שהלחין אורפיאוס שחור.