Anonim

חברות היא חשובה ויכולה לשפר את חייך במגוון דרכים, אך כשחברים מרפים אותך היא גורמת לך להרגיש לבד ולא אהוב. אתה מתחיל לחשוב על כל הפעמים שהיית שם בשביל חברים ולהתעצבן ולתרעם על כך שהם לא יכולים לעשות את אותו הדבר. אתה יכול להביא את זה לחברך או לדמות שלך שאם יהיה להם אכפת באמת, הם כבר היו יודעים ופשוט יתנצלו בעצמם. אולי אתה אפילו חושב על טיהור חבר מוחלט, בו אתה מתרחק מכמה חברויות בבת אחת.

ניתן להבין את התחושה בדרך זו וכולנו היינו שם. דע שכשאתה מאוכזב בדרך זו אתה לא לבד. יש מישהו אחר שמרגיש בדיוק כמוך עכשיו.

אבל לפני שתחליט להתרחק מכל חברויותיך ולעבור לאי מדברי איפשהו, תציע לחבריך קצת חן. הם עשויים להיות חסרי מושג או אולי הם מאכזבים אותך מבלי להבין. אפשרות נוספת היא שאולי קראת משהו לא נכון או שאפשרת לחברים שלך להתייחס אליך בצורה לא טובה.

למה זה מרגיש כל כך גרוע כשחברים מאכזבים אותנו

השקענו בחברויות שלנו. שלא כמו מערכות יחסים אחרות, אין התחייבות רשמית או הבטחה לפתוח בחברות או להישאר בזוגיות. אנחנו חברים עם אנשים כי אנחנו באמת רוצים להיות, אבל לא כולם מגיבים באותה דרך לקשר הזה.

יש אנשים שמעולם לא למדו באמת מהי חברות אמיתית. אחרים עשויים להיות אנוכיים ורוצים שחברים יהיו שם בשבילם אך לעולם לא יחזירו את החיבה. עמדותינו משקפות את חינוךנו וכמה אינטליגנציה רגשית רכשנו.

עדיין אנשים אחרים הם ללא משפחה גדולה (או משפחה כלשהי בכלל) ובמקום זאת הם מתקרבים מאוד לחברים שלהם, כך שכאשר הם נופלים, זה נעקץ. חבר שלא מצליח לתמוך בך יכול להרגיש כאילו עולמך פשוט פרץ לשניים.

נזילות וקצב הידידות הם גורם האופן בו אנשים מתייחסים אליך

כאילו לא די בכך שכולנו מרגישים אחרת ביחס לחברות, איך הקשר הזה מתפתח שונה גם מאדם לאדם.

לדוגמה, חברים אחד עשויים להרגיש שחברויות צריכות להתפתח לאט לאורך זמן בעוד שחבר אחר עשוי להרגיש הפוך, שתתחיל להתיידד עם אנשים עד שהם יראו לך אחרת. איפשהו לאורך הקו הזה, חבר אחד עשוי להזדקק לשני להופיע ולהיות שם בשבילם, ואם התזמון אינו פעיל, חברות יכולה להתממש עוד לפני שיש לה סיכוי להתחיל.

אנשים משתנים רגשית וחייהם משתנים, אז מה הפלא איך הם מתייחסים לחברויות גם כן ישתנו?

זמן לקחת אחריות, האם אתה הבעיה?

אף פעם לא קל להודות שאתה למעשה זה שגורם לרוב בעיות החברות שלך, אבל אם אתה מוצא את עצמך מתסכל מחברים שוב ושוב, זה הזמן לבדוק את ההרגלים שלך. למשל, האם אתה בוחר את סוגי החברים הלא נכונים עבורך, לא מתנהג כמו חבר (ואז מצפה מאנשים להיות שם בשבילך), כל כך חסר מודעות עצמית שאין לך מושג אם אתה בעיה או לא ?

אם אתה באמת גמוע מכך, אולי תרצה לפנות למטפל או לשאול חבר, אפילו כזה שרק נפרד ממנו. היה כנה איתם ואמר שאתה מנסה לשפר את עצמך והיית רוצה שהם (בחביבות) יהיו כנים איתך לגבי מה שאתה אוהב.

הצבת שאלה בצורה כזו אמורה לעזור לחברך לשעבר להיות נחמד ובכל זאת גם לתת לך תובנה לגבי הבעיות שיש לך עם חברויות. אולי יש לך צד מריר (במיוחד אם הושבתת שוב ושוב על ידי חברות) וזה יוצא בדרכים חרדות ופוגעות. אולי אתה אוהב חברים באופן מיידי אבל אז אתה מוצא דברים לא בסדר איתם, עד שלאט לאט אתה מתנהג יותר כמו תזזיתיות מאשר חבר.

או אולי זה מקרה פשוט של הצבת גבולות. כמה רחוק תתן לחבר לזלזל בך? האם אתה בסדר עם רוב אנשי הקשר למפגשים? האם תסתיים עם חבר שיש לו נתיך קצר או שלא תפסיק לדבר? עליכם לדעת מה תאפשרו לאנשים לעשות ומה תעשו למענם בתמורה, וכאשר חוצים גבול עליכם להרגיש בנוח להודיע ​​להם או להתרחק מהקשר.

מדוע החברים שלי מרפים אותי?