במהלך השנים, מאז הקמת הסיור, מספרם וזהותם של הגדולים בסבב ה- LPGA Tour השתנו מספר פעמים. ברוב השנים היו ארבע אליפויות מרכזיות בגולף נשים. אבל בכמה שנים בעבר היו רק שלושה מגנים גדולים ובעוד כמה שנים רק שנתיים. כיום, חמישה טורנירים נקראים אליפויות גדולות על ידי טורניר ה- LPGA.

זוג טורנירים שבעבר נחשבו למג'ורנים כבר לא משוחקים, בעוד שני טורנירים אחרים שקודם לכן לא נחשבו למג'ורנים, הועלה למעמד האליפות הגדול. למען הסדר הטוב, שמותיהם של כמה מגדולי האלו השתנו.

עקבת אחרי כל זה? נסביר להלן.

חמשת הגדולות בגולף המקצועי לנשים כיום הן:

• השראה של ANA (נקראה בעבר אליפות קראפט נביסקו, בין השאר)
• אליפות PGA נשים (מכונה אליפות LPGA עד 2014)
• ארצות הברית הפתוחה
• הפתוחה הבריטית לנשים
• אליפות אוויאן

תולדות מגדולי LPGA

ה- LPGA הוקם בשנת 1950 וסבב ה- LPGA החל לשחק באותה השנה. האישה האמריקאית פתוחה כבר הייתה קיימת באותה תקופה. כך גם היו נשים הפתוחות המערביות ומחזיקות התארים, שני טורנירים שהיו חלוצים בגולף המקצועי לנשים ונחשבו, בזמן אמת, לאירועי ענק (אם כי המושג "מגנים" לא ממש תפס זמן רב יותר).

במקרה של כל אחד משלושת האירועים הללו, ה- LPGA מחשיב את המנצחים שלהם עוד לפני הקמת ה- LPGA בשנת 1950 כאלופים גדולים.

אליפות ה- LPGA הפכה לג'ורנס הרביעי בתולדותיה המוקדמות של ה- LPGA החל משנת 1955. אליפות ה- LPGA (ששמה כיום כאלופת PGA לנשים) ו Open Women של ארה"ב נשמעות עד היום ומשמשות שתי חמישיות ממגמות ה- LPGA הנוכחיות.

מחזיקי הכותרות שיחקו בין השנים 1937 עד 1966 (עם פער למלחמת העולם השנייה) ופעם נוספת בשנת 1972, ואז הופסקו. (הסיור הציג טורניר עם סיום העונה בשם Titleholders בשנת 2011, אך טורניר זה אינו קשור לטורניר הקודם.) הפתוחה המערבית של הנשים שיחקה בין השנים 1930 עד 1967. אז מהקמת טורניר ה- LPGA בשנת 1950 עד 1954, היו שלוש מגמות: ארה"ב הפתוחה לנשים, הפתוחה המערבית ובעלת תארים. אליפות LPGA הפכה אותה לארבעה משנת 1955 עד 1966.

אז כאן אנו עומדים כל כך רחוק:

• 1950-54: שלוש ראשי תיבות, הפתוחה של נשים בארה"ב, הפתיחה המערבית, בעלות תארים.
• 1955-66: ארבעה הגדולים, השלושה לעיל פלוס אליפות LPGA.

ארבעה מג'ורנים לשניים בלבד, ואז חזרה לשלושה

היו שלושה מגדלי LPGA בשנת 1967, רק שניים בין 1968 ל 1971, ואז שוב שלושה (כאשר בעלי התארים קיבלו את ההתנשפות האחרונה שלה) בשנת 1972. משנת 1973 עד 1978 היו שוב רק שני מגדולי LPGA (אליפות LPGA ואליפות נשים בארצות הברית)).

דו מאורייר קלאסי (שנקרא במקור פיטר ג'קסון קלאסי) שיחק לראשונה בשנת 1979 ונחשב מיד לגדול. כך שבשנים 1979 עד 1982 היו שלושה מגדלי LPGA.

• 1967: שלוש ראשי תואר שני, ארה"ב הפתוחה לנשים, הפתוחה המערבית, אליפות LPGA
• 1968-71: שני רבנים, אליפות נשים בארצות הברית, אליפות LPGA
• 1972: שלוש ראשי תיבות, אליפות נשים בארצות הברית, אליפות LPGA, מחזיקות תארים
• 1973-78: שני רבנים, אליפות נשים פתוחה בארה"ב, אליפות LPGA
• 1972-1982: שלוש ראשי תואר, הפתוחה של נשים בארה"ב, אליפות LPGA, דו מאורייר קלאסיק

ובחזרה לארבע

הסיור חזר לארבעה ראשי תיבות בשנת 1983, כאשר נקודת החוף של נביסקו דינה (במקור שיחקה בשנת 1972 כקולגת דינה שור) זכתה למעמד האליפות העיקרי. טורניר זה הוא עדיין אחד מגדולי הליגה של LPGA כיום, אך מכונה כיום ה- ANA Inspiration.

עם זאת, היה שינוי אחד נוסף בחנות למגדלי LPGA: אולם המורייר קלאסי "הורד" בעקבות טורניר 2000 (הוא ממשיך כ- Open Women's Women's Open). עם זאת, אירוע קיים נוסף הועלה למעמד האליפות המרכזי החל משנת 2001, ותפס את מקומו של דו מאורייר: הפתוחה הבריטית לנשים. הפתוחה הבריטית של הנשים נספרה לראשונה כאירוע טורניר ה- LPGA בשנת 1979, אך לא נחשבה לגדולה עד לאותו טורניר 2001.

הזוכים בהשראת ANA ובפתוחה הבריטית לנשים לפני שהעלו את הטורנירים לאותם הגדולים אינם זוכים בניצחונות אליפות גדולים.

להלן פירוט העידן הזה:

• 1983-2000: ארבעה ראשי תיבות, דינה שור / נביסקו / קראפט נביסקו (נקרא כיום ANA Inspiration), אליפות LPGA, פתוחה של נשים בארה"ב, דו מאורייר קלאסיקה
• 2001-2012: ארבעה ראשי תחרות, הפתוחה הבריטית לנשים החליפה את דו מאורייר קלאסי

והיום: חמישה מגדלי LPGA

ובשנת 2013, טורניר חמישי קיבל מעמד אליפות מרכזי מסבב ה- LPGA. הטורניר ליד פריז שהיה תחנת סיור LPGA "רגילה" וכונה "מאוויאן מאסטרס" שודרג לרב-סרן ושחזר מחדש את אליפות אוויאן.

בנוסף, החל משנת 2015 הוחלפה שם של אליפות ה- LPGA לאליפות PGA נשים ואליפות קראפט נביסקו שונה לשמה ANA Inspiration.

אז הנה לכם, חמשת הגדולות הנוכחיות ב- LPGA: השראה ANA, אליפות PGA נשים, אליפות נשים פתוחה בארה"ב, אליפות בריטניה הפתוחה ואליאן.