בין כלכלה מוטרדת לבין ריסוק חוב של הלוואת סטודנטים, ילדים בוגרים עוברים דירה בשיעורים הולכים וגדלים. יותר מ 14 מיליון מבוגרים צעירים, בגילאי 18-24, התגוררו בבית בשנת 2007, על פי נתונים סטטיסטיים של מפקד האוכלוסין בארה"ב. לפחות 60% מבוגרי המכללה האחרונים בסופו של דבר עוברים הביתה, לפחות באופן זמני, אך מספרים אלה עשויים לתפוס דרמטית ככל שהמיתון מתעמק. סקר מקוון שנערך על ידי CollegeGrad.com מצא כי 77% מכלל האוניברסיטאים החדשים עברו לביתם בשנת 2008 - זינוק של 10% תוך שנתיים בלבד.

בצד החיצוני, יש נחמה בידיעה שאתה לא המשפחה היחידה שקן הריק שלה פתאום בוטל. מצד שני, זו מעולם לא הייתה התוכנית, לא? לכן זה כמעט לא מפתיע שתערובת של רגשות - כעס, חרדה ושמחה - זורמת כשג'וניור עובר הביתה. אם אתה עדיין מנסה להחליט אם הצעד הזה מתאים לך, "האם אתה מוכן לקן ממולא מחדש?" חידון עשוי לעזור. אבל אם כבר עשית את הצעד, ייתכן שיעזור לך להבין מאיפה מגיעים טרנד הבומרנג והרגשות הנלווים אליו, והנושאים שצפויים להתעורר.

• זה לא אותו עולם: הורים רבים כיום גדלו בעידן בו אנשים התחתנו בתחילת שנות ה -20 לחייהם, כאשר שכר משרה ברמת כניסה הספיק בכדי לכסות לפחות מחצית משכר הדירה בדירה בגודל סביר, וכיתות חדשות חלמו. לחסוך 20, 000 $ עבור מקדמה על בית, לא לפרוע הלוואות סטודנטים. יש היום פער עצום במה שמשרה ברמת כניסה - בהנחה שתצליחו למצוא עבודה - משלמת ומה עולה לחיות. המשרה הממוצעת ברמת כניסה לתואר שני בפסיכולוגיה למשל, בשנת 2008 הייתה מעט מתחת ל 31, 000 $. זהו סכום נאה אם ​​אתה משלם את המשכנתא על בית שנרכש בשנת 1980, לא כל כך נהדר אם אתה שוכר דירה מהמאה ה -21 בדרום קליפורניה, שם שכר הדירה החודשי הממוצע היה 1, 500 $. פיטורים הם הנורמה. וזה סטודנט יוצא דופן שלא סיים חובות עמוקים.
• מיומנויות הורים וחרדות: זהו הורה יוצא דופן שלא מפנים את המעבר לביתו כמעין שיקול דעת על כישורי ההורות שלו. "אם רק היית מלמד את ילדך חוש כסף טוב יותר, " אתה עשוי לחשוב, "… התעקש על ההתמחות ההיא" או "… החדיר יותר משמעת." תן לעצמך הפסקה. זו מגמה חברתית מאסיבית, ולא השתקפות עליך או על ילדך. התנחם בידיעה שאתה תומך בילדך בתקופה קשה וכי עוד בשנת 2003, 34% מהבוגרים הצעירים במדינה, בני 18 עד 34, עדיין היו בשכר ההורים, כך על פי המכון למחקר חברתי. והימנע מהשוואה של ילדך עם צאצאיו הגאוניים של שכנתך - זה פשוט דמורליזציה.

• תפקידים ישנים וחדשים: קל להחליק לתפקידים ישנים, אבל זה לא דבר בריא לאף אחד. כהורים, אתה זכאי ליהנות מהחופש שלך, מהאינטרסים והחיים החברתיים שלך, מבית שקט וקרנות פרישה שלמות. וילדך הבוגר רשאי להתייחס אליו כבוגר, תפקיד הכולל חירויות ואחריות. צפו לכמה מהמורות לאורך הדרך, במיוחד כשמדובר בתקני ילדות כמו המקרר למילוי קסם, שירותי כביסה בחינם ועוצר. אבל זו גם הזדמנות להתחבר מחדש בשמחה עם ילדכם האהוב, הבוגר, ולגבש מערכת יחסים חדשה. יכול להיות שזה עתה רכשת חבר יוגה חדש.
• מעברים חלקים וציפיות ברורות: כל סיטואציה מחיה חדשה מביאה חיכוך, אך במיוחד כזו שופעת תפקידים משתנים, חרדות והיסטוריה לא מבוטלת. אל תתנו לחרדה או לגירוי להצטבר. התייחס לסוגיות אלה לפני שהם נראים, והבין שרוב הבעיות בין השותפים החדשים לדירה - וזה מה שאתה - מתרחשים כאשר ציפיות והנחות לא מדוברות מתנגשות. באופן אידיאלי, ההחלטה לחזור הביתה התקבלה יחד. עכשיו שב ושוחח על כל שאר הציפיות והנושאים: קניות במכולת, בישול, שימוש ברכב המשפחתי, שכר דירה וכן הלאה. דונו במגבלת זמן ומטרות. פרסם את ההסכם שלך בכתב או השתמש בחוזה שכירות לדוגמא כבסיס לדיון.