הצמד המוזיקלי Hall & Oates, המורכב מדריל הול וג'ון אוטס, אחראי לכמה מלהיטי הפופ הקליטים ביותר של שנות השמונים, מ- "You Make My Dreams" ועד "Maneater." הליריות והקסם שלהם הולידו קהלים אמריקאים, והביאו להצלחה מסחרית אם לא ביקורתית באמצע שנות השמונים.
עם זאת, בסוף העשור נראה היה כי הצמד נפל על קשר עם תרבות המיינסטרים ובמקום זאת המשיך בקריירה המוזיקלית שלהם כליריקים ומלחינים, והציע הדרכה והשראה לדורות של אמנים שואפים עד היום.
התחלה גסה
הול ואייטס נפגשו וניגנו מוזיקה יחד בקצרה במהלך סוף שנות השישים בזמן שלמדו באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. עם זאת, הם לא החלו בשותפות פורה רק כעבור מספר שנים, לאחר ששניהם רדפו מוזיקה בנפרד באמצעות עבודות הפעלה ולהקות אחרות.
יחד, תחת השם Hall & Oates, חתם הצמד ב- Atlantic Records והחל להקליט ולבצע מוזיקה בהשראת עם. אלבום הבכורה שלהם, "Whole Oates", התחיל טרנד מוקדם של לגלג על שם משפחתו הנשמע של ארוחת הבוקר של ג'ון, אך לא זכה להצלחה מסחרית מועטה. זמן קצר לאחר מכן, הול & אוטס עקבו אחר "The Landcheonette" משנת 1973, אך שרשמה רק פעם אחת במהלך תקופה זו עם ההערכה המוערכת "She's Gone" בתחילה.
ככל שהצליל שלהם החל להתפתח, הוציאה הול & אוטס אלבום גמר עם אטלנטיק עם "War Babies" משנת 1974, שהציג יותר צליל רוק שאכזב רבים ממעריצי הנפש של הצמד.
מכונות הכוכבים המידיים
לאחר שעבר ל- RCA Records בשנת 1975, Hall & Oates החלו לחקור כמה סגנונות שונים ומגוונים, כולל רוק, רוק רך ופופ על ידי הוצאת אלבום המכונה מחדש מחדש. הלהיט "שרה סמייל" שימש כגשר בין תקופת החיפושים, התקופת הגישוש של הצמד, לבין הצליל המועדף על גבי הגרפים.
בשנת 1977, "נערה עשירה" חשפה את הכשרון של הול לריפים במקלדת, כישרון שהוא בקרוב היה מושלם כאשר הצמד יתפוצץ לאחר שהגיע העשור החדש. בשנת 1980 והוצאת "Voices" - האלבום הגדול ביותר שלהם עד היום - Hall & Oates הקפידו במומחיות לעידן החדש של המוזיקה.
הצמד חיבק צלילים אלקטרוניים והשתמש במקטעי הפאנק והדיסקו במוזיקה שלו, ויצא לשיא כתיבת שירים ממושך. במהלך השנתיים הבאות עשרת הלהיטים המובילים "נשיקה ברשימה שלי", "אתה עושה את החלומות שלי", "עיניים פרטיות" ו"מאניטר "היו בכל רחבי גלי האוויר. למרות חוסר היכולת לגייס ביקורות חיוביות, הרכבת של הול אנד אוטס התגלגלה בסדר גמור.
נופל מחוץ למגע
בשנת 1984, הול ואייטס עלו על האחים אוורלי כצמד המצליח ביותר בתולדות הרוק, לאחר שזכה ב -19 פרסי זהב ופלטינה. הצמד צבר 14 סינגלים ראשונים בטווח של 12 שנים בשיאו, כולל חמישה להיטים מספר 1.
עם זאת, נוף המוזיקה של שנות השמונים לא היה דבר אם לא הפכפך, והבגידה בעסק החלה לגבות את אותותיה על הול אנד אוייטס באמצע שנות השמונים, אף על פי שהצמד המשיך להקליט תקליטים.
גם איכות השירים סבלה, וכאשר העבודה הטובה ביותר של הצמד מאחוריהם, עידן ה- MTV המודע לתמונות הותיר בהדרגה את הצמד מאחור. עם זאת, הצמד המשיך להקליט ולסייר יחד לסירוגין בשנות ה -90 ומתמיד בימינו כמעשה חי פופולרי.
יותר מאשר סתם נוסטלגיה
למרות ש Hall & Oates נראו אפילו בימי הזוהר שלהם שנועדו למעמד של קפסולת זמן, איכות כתיבת השירים של הצמד עמדה במבחן הזמן.
ובעוד שלקלידי המקלדת הפותחים של "נשיקה ברשימה שלי" בהחלט יכולים להעלות זיכרונות ערכיים מגיל אבוד, המנגינה עצמה מציגה שליטה מרשימה של ניגון, הרמוניה ומתנות ליריות. ובכל זאת, השירים תמיד יהיו המורשת הגדולה ביותר של הצמד.
